יום רביעי, 16 בנובמבר 2011

לוגיסטיקה, לוגיסטיקה. או: למה אני רוצה לגור באוסטרליה.

לפעמים אני חושב שכמו בצה"ל, צריכים למנות קצין לוגיסטיקה ראשי, רק שהוא צריך להיות אמון על כל הלוגיסטיקה במדינה.
זה תפקיד כל כך קשה וחסר סיכוי להצליח, שצריכים להמציא דרגה חדשה בשביל להעניק לאותו בחור מסכן. משהו כמו רב-רב-רב-רב-אלוף-רב-סמל-רב-נגד-אלוף, ולשלם לו מיליון שקל בחודש.

אתמול ירד גשם, בממוצע, כ-10 דקות לסירוגין, איפה שאני גר (איזור השרון). כבר לאחר מחיצת מהזמן הארוך לאין-שעור הזה, הייתי לכוד בצומת רחובות בלי יכולת לצעוד החוצה מבלי להיסחף בצונאמי הזה.
מכל עבר הייתה הצפה, מים הגיעו עד הברכיים - ותאמינו לי שלא לבשתי מגפיים.
בכל שנה זה אותו דבר, בכל שנה כולם מתלוננים על כל מה שקשור לדבר הנורא הזה שנקרא לוגיסטיקה במדינת ישראל, ואז כשמגיע הקיץ הרשויות מנצלות את הזיכרון הקצר של העם הזה בשביל לתת לזה להתמסמס.

לא יכול להיות שעשרות מיליוני שקלים נזרקים בכל שנה על דברים לא חשובים כמו סוויטות נשיאותיות, והיכולת ללכת ברגל או אפילו לנהוג באוטו נמוך בימים גשומים (ואין הרבה כאלו! תנו לנו קצת ליהנות מההפקר!) וכל המערכת הלוגיסטית קורסת ברחבי איזור השרון.

יש למישהו דעה מה אפשר לעשות עם זה? למי להתלונן? אני אזרח קטן ואובד עצות ומחכה שגדולי האומה יצליחו לפתור את הבעיה המסריחה הזו. כשהייתי ילד קטן הייתי צריך לחזור בימים גשומים מבית הספר, אני זוכר איך בכיתי כשקפצתי משלולית לשלולית, אבל שלא כמו בשיר ילדים נחמוד,
כאן הוצפתי, החלקתי, נפלתי, חזרתי הביתה כאילו משדה קרב.

ראשי עיריות יקרים, יש דברים שיותר חשובים לכם מאשר ביטחון התושבים? חסר לכם כח אדם עד כדי כך? אולי נחכה להצבעות הבאות בשביל שתדעו לתעדף?
לוגיסטיקה, רבותיי, חשובה לנו יותר מאשר לשלם על המאבטחים שלכם. תאהבו את זה או לא. דרישת שלום וכל טוב.

יום שלישי, 8 בנובמבר 2011

המחאה החברתית, ולמה בשביל לחגוג בר מצווה לילד צריך לשלוח קורות חיים

הקיץ האחרון היה גדוש בתהפוכות וככל הנראה הוא ייכנס גם לספרי ההיסטוריה באותה הזדמנות. באשר אליי, אני עוד לא גיבשתי דעה לגבי המחאה החברתית האחרונה שהתרחשה פה.

מצד אחד, אני מזדהה עם כל מי שמתקשה לפרנס את המשפחה שלו בכבוד וכמעט לא גומר את החודש בשלום, אני לא רחוק מכך. שלא לדבר על הקיצוצים במשק, ביניהם גם בתחום שאני עובד בו, ורק אלוהים יודע איך יראה המקרר שלי אם אאבד את העבודה בזמן הקרוב. כמו כן רק הבוקר פורסם שסרקוזי ואובמה צוטטו כשהם מקניטים את נתניהו זה באוזן זה כשהם סבורים שאף אחד לא שומע. סרקוזי אמר: נתניהו שקרן. אובמה אמר: אז מה אני אגיד? אני צריך לדבר איתו כל יום.
זה רק מראה שהמחאה מבוססת כאן על משהו עצום, וטוב יהיה שהמהפכה החברתית תתרחש מוקדם ממאוחר.
אם לתת דוגמא אישית, האחיין שלי (הבן של אחי הגדול) צריך לחגוג בר מצווה בשנה הבאה. לצער כל המשפחה אבי חתן בר המצווה לא עובד בתקופה הזו, ועסוק בעיקר בפגישות אצל חברות כח אדם.

אתם מבינים? במקום לשבת ולתכנן את האירוע השמח בחיים הצעירים של בנו הוא מפזר קורות חיים לכל כיוון. זה פשוט עצוב וזו רק דוגמא למצב הכלכלי הקשה ששורר לנו במדינה.


לעומת כל מה שכתבתי, אני לא מצליח להזדהות עם מארגני המחאה, סטודנטים צעירים ופוחזים בני 25 שמפזרים סיסמאות יומם וליל בלי כל כך לדעת מה ההסבר מאחוריהם, ורק קוראים לביבי להתפטר כשהם מבססים את זה על, בעצם, כלום.

אי אפשר לדעת לאן המדינה הזאת הולכת אבל אני בהחלט מקווה שזה לכיוון חיובי, כי מאיפה שאנחנו נמצאים היום אפשר רק לעלות.

נשאר רק לקוות...... אבל לקוות ממש חזק.


יום שני, 7 בנובמבר 2011

נגמרו החגים? בלי דיכאון. אפשר לעשות השכרת רכב בחו"ל גם בחגים הבאים

אז מה היה לנו? לא פחות מחודש שלם של חופשה, לטוב ולרע. באופן אישי, אני השתגעתי. יקיצה טבעית היא ללא ספק הפנטזיה הגסה של כל אדם עובד, אבל כשהימים ממשיכים לנוע ואין לנו סיבה לקום בבוקר, זה כבר חסר משמעות.
אני לא מקנא במובטלים שבינינו ולא הייתי רוצה לדעת מה זה להיות בנעליהם.

בשבוע הראשון של החופש נסענו לרומניה עם הילדה (9), הקטנצ'יק עדיין לא יכול לראות עולם אז השארנו אותו אצל הסבתא. היינו שם 5 וחצי ימים, ושילמנו פחות מ10 אלפים שקל על כולנו (טיסות, לינה 3 כוכבים, השכרת רכב ואוכל).

יצאנו מרוצים מהשירות שקיבלנו מנותני השירות שם, וכן מסוכן הנסיעות שלנו בארץ. חיפשנו מה לעשות ב3 השבועות הנותרים והגענו למסקנה שזה הזמן היחיד לעשות כל מה שאין זמן לעשות ביתר הזמן בשבוע.
שכרנו סיידים שיטפלו בחדרי הבית המתקפלים, קנינו כלי בית חדשים, הבאתי חבר שיש לו עסק לניקוי ספות שירביץ סיבוב על הסלון שלנו, וזה אפילו לא רבע מהדברים.

בסוף גם הצלחנו לדחוף עוד קצת זמן איכות עם הקטנים, והופה, חזרה לחצי שנה של עבודה נונסטופ. מה שכן, הנסיעה לחו"ל גרמה לנו להבין שאנחנו צריכים לחדש דברים קריטיים כמו מערכת אזעקה לבית שכבר מזמן לא עובדת.

לא נורא, בחגים הבאים!