יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

מתלבט בין דיור מוגן באזור השרון, הדרום או הצפון

כולנו חושבים על הרגע שבו נצטרך לעדכן את אחד מהורינו או דודינו שהם הגיעו לגיל בו הם כבר לא יכולים להמשיך לגור לבד בבית. זה מסוכן, אנחנו עובדים ולא יכולים להשגיח עליהם 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. לרוב נתקלים בהתנגדויות אבל בסוף הפור נופל והמהפך הזה בחייו הוא בלתי נמנע. יש את אלו שמזמינים מטפלים סיעודיים אליהם הביתה, אבל זה לא משתלם ואף מסוכן. כמה מאיתנו נחרדנו לראות כתבות בתקשורת בשנים האחרונות של מטפלים שהתעללו במטופלים?

לאחרונה, לא עלינו, הגיעה העת לשלוח את אחד מבני המשפחה לגור במסגרת דיור מוגן כדי להתאים את תנאי המחיה שלו למצב הגופני והביולוגי שלו. כמובן שבהתחלה ההתעקשות היא קשה, הוא ניסה לשכנע אותנו שהוא מעוניין להמשיך לגור בבית, אבל אין מה לעשות, אנחנו מעדיפים לשלם לחברת דיור מוגן ולא להביא כל פעם מטפלים סיעודיים הביתה.

בגלל מחקר שעשינו באינטרנט, גילינו שרוב ההמלצות מצביעות על דיור מוגן באזור השרון מאשר באזורים אחרים של הארץ, מובן שהם עולים מעט יותר אבל הרבה יותר יוקרתיים, מושקעים, נעימים ועם יותר אמצעים כדי לשרת את הלקוחות. אנחנו לא מאלו שבודקים דברים על רגל אחת ולכן עשינו סיבוב בין כמה חברות דיור מוגן שונות, וראינו במו עינינו שההבדל גדול.

אני לא אציין היכן, אבל בעיר דרומית אחת היה דיור מוגן פשוט מחפיר, נראה כמו חדר אוכל של קיבוץ משנות ה-50 עם מטפלות מאוד לא חייכניות. מה שהוביל אותנו לבדוק שם בכלל הייתה תשוקתו של בן המשפחה הקשיש, שנולד שם, לחזור ולבלות שם את שנותיו הנותרות.

לאחר מכן, עדיין במגמה לראות איך אנחנו לא הולכים עם הזרם ואוטומטית בוחרים בדיור מוגן באזור השרון, קפצנו לאזור חיפה. ראינו שם כמה בתי אבות סיעודיים ובתי דיור מוגן יפים, אבל עדיין הרגשנו שאפשר לתת לו קצת יותר ממה שמציעים שם.

לבסוף עשינו פה סיבוב, וגילינו על בשרנו שחברות דיור מוגן באזור השרון פשוט מציעות יותר בתמורה לכסף. בדקנו כמה מקומות והתבייתנו על 2, עכשיו נותר לנו רק להחליט איזו מהן. בן המשפחה שלנו איבד את כל ההתנגדויות שלו ברגע שלקחנו אותו איתנו והראינו לו את המקום המפואר שאנו מעוניינים שהוא ישוכן בו. זה גרם לו להבין, כנראה, שהגיע זמנו לעבור לשם - ובזכותנו זה יהיה בהסכמתו המלאה. 

יום רביעי, 14 בדצמבר 2011

תכניות פעולה להשיג רכב ליסינג

מאז שאני עובד בחברה הנוכחית, כבר תקופה לא מובטלת יש לומר, אני מפנטז על היום שבו יגיע המנכ"ל ויכריז על הסכם ליסינג עם חברה כלשהי. יש לי רכב מהחברה, יונדאי ישנה שרואה מוסך יותר מכביש ושותה שמן כמו איזה שניצל.
יש לי תפקיד חשוב בחברה ואני גם קרוב מאוד למנכ"ל, אבל אני מכיר מקרוב את הרווח וההפסד של החברה מתוקף תפקידי ואני יודע שזה כבד מאוד כל פעם לחדש לנו את הרכבים. אז אני בולע רוק, גם ככה דלקן זה אחד הדברים הכי חוסכים שיש, אז מי אני שאבקש רכב חדש?

לאחרונה העלינו בפניו את הרעיון של השכרת רכבי ליסינג, והוא ביטל אותנו בהינף יד. ישבתי איתו לשיחה, והסברתי לו שלקנות ולמכור רכבים ולתקן אותם כל הזמן זה עולה לו הון תועפות, כמעט כפליים מאשר שהיה משלם על הסכם ליסינג. הוא אמר שזו לא תקופה לדבר איתו על זה ושיש דברים הרבה יותר חשובים, ובינתיים אנחנו נתקעים עם המכוניות כל הזמן. רק לפני חודש הבת שלי נתקעה עם היונדאי בכביש 4. ומנהל השיווק שלנו היה צריך להזעיק גרר על הסובארו שלו השבוע.
אני באמת חושב שאם הייתי עומד בראש הפירמידה הייתי עושה הכול כדי להתחשב בעובדים - ועל הדרך לחסוך כסף. לא נשמע הגיוני? תסבירו את זה למנכ"ל שלי.

כשלוקחים רכב מליסינג והוא  מתקלקל זה על חשבון החברה. כשהוא מתיישן ביחס לאופנה הוא מתחדש מטעם חברת ההשכרה. אז מה הבעיה פה? לא הייתי מביע התנגדות לאיזו מאזדה 3 חדשה ונוצצת. בכל זאת, אני כל כך הרבה שנים בחברה הזו, שלא לדבר על יותר מהמנכ"ל.

אז לי נשאר לנסות ולטפטף לו את זה, ולנו נשאר להמתין. ( אולי אני אשים לו קלטת על האוזן כשהוא ישן של אישה שלוחשת בקול נעים - ליסינג.... ליסינג.... )

:)


יום שני, 12 בדצמבר 2011

ההבדלים בין בר מצווה לבת מצווה


מזל טוב! בתכם או בנכם הגיעו לגיל מצוות, וזהו הזמן לחגוג ולשמוח בעזרת מועדונים לבת מצווה ולבר מצווה. אמנם קיימים הרבה מכנים משותפים בין בר מצווה לבת מצווה, אך ישנם גם כמה הבדלים.

אחד ההבדלים הבולטים בין בר מצווה לבת מצווה, הוא הגיל. בנות חוגגת בת מצווה בגיל שתיים עשרה ובנים בגיל שלוש עשרה. הסיבה העיקרית להבדל זה הוא שבנות מתבגרות מהר יותר מבנים. גיל שתיים עשרה הוא הגיל שבו רוב הבנות מקבלות מחזור והן לרוב יותר מפותחות פיזית מבנים. ההלכה היא שקבעה את גיל המצוות. זהו הגיל שבו הילדים הופכים למתבגרים, וכאמור, בנות מתבגרות מעט קודם. אפשר בהחלט לראות שבנות גם מתפתחות מהר יותר מבחינה נפשית ומנטאלית מבנים, הן יותר בוגרות ואחראיות, ואילו הבנים מתבגרים בגיל מאוחר יותר.  

טקס בר המצווה מתמקד יותר בטקס הדתי היהודי. זוהי הפעם הראשונה שהנער עולה לתורה, מניח תפילין וקורא את פרשת השבוע או את הפטרת השבת בבית הכנסת. כיום נוספו לטקס הדתי גם חגיגה או מסיבה של חברים ובני משפחה, באולם אירועים או בעזרת מועדונים לבת מצווה או בר מצווה. טקס הבת מצווה אינו טקס דתי שכן הדת אינה מחייבת בקיום הטקס, ולכן בנות המצווה זוכות רק בצד של מועדונים לבת מצווה, מסיבות או חגיגיות באולם. בימינו לצד הגישה החילונית השוויונית בין המינים, יש המקיימים גם טקס דתי - רפורמי לבנות המצווה, אפילו בבתי כנסת.

כיום פועלים מועדונים לבת מצווה ובר מצווה רבים. בעיקרון, מועדונים לבת מצווה ולבר מצווה מציעים את אותן האטרקציות, השירותים, המזון וכדומה. אך ישנו שוני ניכר בהעדפות ובסוג האירוע שבנות המצווה יבחרו לעומת בני המצווה, החל מסוג האטרקציות וכלה בהפעלות. מועדונים לבת מצווה מאופיינים בעיקר במראה רך ועדין מלא בפרחים ובלונים, בצבעי פסטל רכים, עם הרבה לבבות ודובונים. בני מצווה יעדיפו צבעים יותר חזקים וניגודיים במועדון, כמו אדום, צהוב ושחור, עם תפאורה של  כדורגל, כדורסל, לייזרים או הרבה עשן.

לבנות המצווה מאוד חשובה ההופעה החיצונית. הן רוצות להיות נסיכות יפיפיות, ולכן צפו להוצאה ניכרת והתעסקות רבה בבחירת תלבושת מדהימה ומעוררת השראה, איפור, תסרוקת ותכשיטים. בנות רבות אף ישמחו ללכת למכון יופי לפני האירוע על מנת שיקשטו אותן בצורה מקצועית. בני מצווה מתעניינים הרבה פחות בהופעה חיצונית מאשר בנות. נכון שגם הם ידרשו בגד מגניב ותסרוקת מחשמלת, אך הם לא יתעכבו לאורך זמן רב על פרטים אלו. הבנים ישמחו אם תקחו אותם לפעילות אקסטרים כמתנת בר מצווה כמו קורס צלילה, סנפלינג, צניחה חופשית, או ללכת עם אבא למשחק כדורגל חשוב.

בבואכם לבחור מועדון לבנכם או בתכם זכרו כי מועדונים של בת מצווה ובר מצווה יודעים להתאים את עצמם לדרישות המיוחדות, ומתאימים לכל אחד מבני המינים. 

מי אוהב טיולים מאורגנים? סליחה, מי לא?

הדעות שלי מאז ומתמיד היו חלוקות על טיולים מאורגנים וכל הקשור בהם. טיולים מאורגנים זו דרך נחמדה לייעל את הנופש שלכם מכל מיני בחינות - לא להסתמך על תחבורה ציבורית, לא לחכות לדקה ה-90 להתווכח על היעד של מחר בבוקר, וחס וחלילה לא לסמוך על טרמפים עם מקומיים, בטח במדינות עולם שלישי.

עוד יתרון נחמד הוא שלמעשה משלמים סכום כסף מראש והוא מכסה את כל האש"ל - מוטלים, נסיעות וכו'. נראה כמו הרבה כסף להוציא עוד לפני שממריאים אבל כל בעל ניסיון יודע שברגע שמתחילים לאלתר איפה נישן היום, איך ניסע מחר, בסוף מגיעים לכל כך הרבה הוצאות נלוות שכבר אין מה להשוות.

אז למה הדעות שלי חלוקות? כי כשמגיעים לדברים הקטנים, לפעמים זה קצת מתסכל להתחיל לבקש מהמדריך לעצור באמצע נסיעה ארוכה, או יותר גרוע ליפול על מדריך אנטיפת. צחוק צחוק - אך גם זה קורה לעיתים קרובות.

בדברים כמו טיולים מאורגנים, כאשר המדריך לא מספק את הסחורה למעשה שילמתם בשביל כלום. ומה שמצער זה שדווקא בעלי הניסיון הם המבוגרים והאדישים ביותר. הצעירים הם נמרצים ונמרצות, אך עדיין לא יודעים כל כך הרבה על מה הם מדברים.

מה נעשה?
מאז שיש לי ילדים קטנים אני בעד טיולים מאורגנים רק בשביל לחסוך את כאב הראש האכזרי הזה של לדאוג להם כל הטיול. אני שם את כל הציוד שלהם בתיקים, ונותן למדריכים ולנהגים להוביל את הדרך. מה לעשות, נשאיר אותם בבית?

:-)