פעם, בעצם לא לפני כל כך הרבה שנים, רכבת ישראל הייתה מגיעה מהקריות רק עד תל אביב, התחנות היו מיושנות, והרכבת לא הייתה בתדירות כל כך גבוהה כמו היום. עכשיו הדברים השתנו - התחנות מודרניות, ואפשר להגיע עם הרכבת אפילו עד לשדה התעופה בן גוריון. מה לזה ולסוגיות כח אדם כגון מיקור חוץ ?
לנו זה מאד חשוב כי אנחנו נוסעים לחו"ל בערך כל שלושה חודשים לביקור משפחתי. מאז שאפשר להגיע לנתב"ג ברכבת, הרבה יותר קל. לא צריך לצאת מוקדם יותר בגלל שאנחנו פוחדים שיהיו פקקים בדרך ולא נגיע בזמן, לא צריך להתלבט אם להזמין מונית או לנהוג ברכב שלנו ולהחנות אותו בחניון שדה התעופה מה שלא כל כך זול... בקיצור, עולים על הרכבת שנמצאת די קרוב לבית, ומגיעים בראש שקט גם מהר וגם בזמן.
אלא מה... בחודשים האחרונים כל פעם כשיש בעיות עם הרכבת (כשלוח הזמנים משתנה בגלל עבודות שהרכבת מבצעת במסלול זה או אחר, כשפתאום קרון ברכבת עולה באש והיא נעצרת באמצע הדרך בשום מקום, וכמובן כשעובדי החברה מאיימים בשביתות) – אנחנו מתחילים לדאוג. כשנצטרך לטוס, תהיה רכבת או לא תהיה? זאת השאלה! כי להגיע לשדה התעופה לא ברכבת, זה בלבול מוח רציני מאד בשבילנו.
כשקוראים בעיתון את הטענות של עובדי הרכבת, אי אפשר שלא לחשוב שאולי יש צדק בטענותיהם. למה באמת להעביר עבודה של הרכבת לחברת מיקור חוץ – החברה הצרפתית "בומברדייה" – כדי שהיא תעסיק אנשי מקצוע שיתחזקו את הקרונות? בשביל מה צריך לחפש כוח אדם דרך חברות השמה שונות, אם ברכבת כבר יש כוח אדם שאפשר להשתמש בו. למה אי אפשר להכשיר את עובדי הרכבת כך שהם יוכלו לטפל במקצועיות ובאחריות בקרונות הרכבת?
לפי מה שפורסם היום ועד העובדים של הרכבת ימשיך להלחם בהסכם הזה שנחתם עם חברת מיקור חוץ אבל כנראה שסוף סוף לא על גב הנוסעים... חברי הועד כנראה הבינו שהם מזיקים מאד לעצמם כשהם מטרטרים אותנו האזרחים ומשביתים את הרכבות, אז הם מחפשים דרכים אחרות להשמיע את קולם ולנסות לטרפד את ההחלטה שיהיו עובדים ברכבת שהמעסיקה שלהם תהיה חברת מיקור חוץ ולא הרכבת עצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה